היסטורית האיפור

כיום הדברים נראים קצת אחרת מבעבר. כאשר אתן שומעות את המילה איפור, ודאי אתן חושבות שמדובר באיפור שיסתיר את סימני הזקנה, שיראה נקי וטרי ויחד עם זאת יראה כאילו לא השקענו מאמץ כלל וכלל, אך החשוב מכל, שהאיפור יהיה בריא.

המילה "אנטי אייג'ינג'" נהפכה להיות חלק בלתי נפרד מאוצר המילים של עולם הקוסמטיקה והאיפור.
מה שעניין אותי, זה איך בדיוק התחלנו להמציא מחדש כל היתרונות של המרכיבים הטבעיים הללו? האם אנו מאחסנים את הסודות האלו כבר שנים לאורך כל ההתפתחות וההסטוריה של האיפור? כדי לענות על שאלות אלו אנו צריכים לעשות סיור לאורך ההסטוריה.

איך בכלל האיפור התחיל?
אנו יודעים כי במשך מאות שנים, גברים ונשים כאחד, נהנים מפינוק של איפור. אבל ההיסטוריה של האיפור הולכת אלפי שנים אחורה עוד לתקופת המצרים. זה לא אומר כי המצרים היו הראשונים להשתמש באיפור, אלא הם היו בין הראשונים לתעד את החשיבות של איפור הפנים, כחלק חשוב של התרבות כמו מראות של גילוי עתיקות ציורי הקבר המצרי. המצרים השתמשו במרכיבים טבעיים כמו משחה, חומר לחות, וקוהל, פיח, כדי לפאר את העור ואת המראה. המצרים היו מודעים היטב ליופי של עור ולטיפוח השפתיים.

במאה הראשונה לספירה גם הראו הרומאים שימוש של קוהל עבור איפור עיניים. הרומאים השתמשו גם בגיר להלבין את העור ולהסמיק את הלחיים. בהמשך ההשפעה הפרסית, הוסיפה את השימוש בצבעי חינה להכתים את הפנים והשיער.
תחום האיפור המשיך להתפתח . בתרבויות המזרח אירופיות, הפכה הפופולאריות של העור החיוור, כסימן לעושר וסמל סטטוס למעמד חברתי. נשים עשו מאמצים כדי להשיג עור לבן על ידי הלבנת העור. הוספת צבע ורוד כפי שנראה במאה ה -13 הוסיפה סימן נוסף של עושר וחשיבות חברתית. רק העשירים יכלו להרשות לעצמם איפור פנים ורוד.
ההתמקדות של עור לבן כסימן של עושר המשיך לתוך הרנסאנס האיטלקי. שוב, הנשים לקחו אמצעים מוגזמים כדי להשיג מעמד באמצעות חומרים קטלניים כמו עופרת וארסן. אך בשלב מסוים איפור הפנים החל להיות מזוהה עם בריאות לקויה. במקום איפור בהיר ומלבין נכנס לתודעה ולאופנה איפור כבד להסתרת המחלה.

ובזכות התרבות הצרפתית נכנס למאה ה19 מודעות לבריאות להוספת החיים והחיוניות והחזרת הצבע לפנים על ידי הבאת הצבע האדום. שפתיים אדומות ולחיים אדומות הפכו לסמל של בריאות וכיף.

קוסמטיקה במקום איפור!
בזמן התקופה הוויקטוריאנית, איפור הפנים החל להיות מזוהה עם זונות ושחקניות. נשים נאות לא איפשרו שנוי של צבע העור ואף לא שינוי הטון הטבעי של עורן. העור הגלוי היה מכוסה,בהגנה מפני השמש וכחלק ממניעת נזקי העור, הנגרמים כתוצאה מחשיפה לא מבוקרת אליה.
מרכיבים טבעיים כגון דבש שיבולת שועל,חלמונים ומי ורדים הפכו למוצריי קוסמטיקה ורוקחות מאד מפורסמים. לגבות מרוטות ודלילות השתמשו באבקת אורז כחומר המשמש לעידוד צמיחת הגבה. נשים ניסו להוסיף צבע בחשאי על ידי צביעת לחיים או באמצעות מיץ סלק ומיץ לימון.
עד 1900 כך היה. נושא האיפור הכבד לא היה באופנה אלא המראה הבריא,החינני והטבעי. פנים משוכות בצבע היוו מראה המעיד על חולשה, עוני וזנות….אך לא לאורך הרבה זמן…

איפור מודרני
קשה לדמיין אך לאחר המאה ה19, החלו להראות סימני מודרניזציה, אכן הוא תחילתה של תעשיית הקוסמטיקה כפי שאנו רואים אותו כיום. עם עלייתה של תקשורת ההמונים, טלוויזיה, תמונות, קולנוע, תחבורה, תעשיית האיפור הלכה וגדלה בצעדי ענק.

בתחילתה של המאה ה19 העור החיוור עדיין היה קשור לסטטוס של עושר ופנאי וכן עור שזוף היה עדיין סמל למעמד הפועלים.

הודות לאמן האיפור, "מקס פקטור", פותח ליין איפור שהופק לציבור הרחב.כך נכנס הצבע הכהה לתודעה גם של המעמד הגבוה.
בעקבותיו החלו לצמוח להן חברות גדולות של איפור, שעמדו מאחוריהן נשים מצליחות גדולות. אותן נשים, נהפכו לסמל ומודל חיקוי עד היום. בינהן נמצא את גרטה גרבו, ומרלן דיטריך. חברות קוסמטיקה ענקיות כמו מקס פקטור, אליזבת ארדן, רבלון, לנקום, פרחו. איפור נעשה חושני ומלוטש.לפתע נשים קיבלו שלל אפשרויות המכילות שלל גוונים לשימוש. כל שהיה צריך הוא רק לבחור!

וכך נפתחה לה הדלת…
מגוון החברות הללו פתחו את הדלת עבור המאה העשרים ואחת!

כיום הביקוש הוא לנוסחאות ידידותיות לסביבה,המועילות ובריאות לעור. האיכות הביאה עימה צוות חדש של חברות איפור.בינהן נמצא את כריסטיאן דיור, קלינק, אשר סיפקו לנשים איפור עם נוסחאות קלאסיות עבור מגוון רחב של סוגי העור השונים.

סגרנו מעגל
וכך סגרנו מעגל. כיום, נמצא איפור אשר מבוסס ברובו על מינרלים, נוסחאות שונות המתפתחות שאף הן ידידותיות לסביבה ושולטות בתעשיית האיפור.
כיום עולם האיפור ממשיך להתפתח ולהפתיע בכל פעם מחדש הן בסגנונות ייחודיים והן בצבעים מרהיבים. רק לנסות ולהנות!